הסיבה שרוב טיולי הסולו מאכזבים, גם לאנשים שתכננו נכון

למקרה שעד היום לא חשבת על זה לעומק, טיול סולו יכול לשנות לנו את החיים.

ולא בקטע קלישאתי. בקטע אמיתי. בקטע של לחזור עם פחות פחדים, עם יכולת להוביל את עצמי, לקבל החלטות בבטחון, ואשכרה לחיות את החיים שאני רוצה.

איך אני יודע? כי אני עברתי את התהליך הזה.

אזרתי אומץ בזכות טיולי הסולו לא לעבוד בתואר שלמדתי. הקמתי עסק מאפס למרות שכל הסביבה שלי חשבה שהשתגעתי. חוויתי חוויות קצה מסביב לעולם ששינו לי את החיים. חייתי עם נזירים בנפאל, ראיתי טקסי וודו באפריקה וחציתי את האוקינוס עם סירה. והיום יש לי שגרה שאני שמח ממנה.

אני אדון לעצמי. לגמרי.

אבל כדי שאחווה טיול כזה, אני צריך לבנות טיול כזה.

הבעיה? המטייל הממוצע משתמש בדרכים שרק פוגעות בו. הוא חוקר ומתכנן בכלים שיוצרים אשליית התקדמות, אבל בפועל? רק לוקחים אותו אחורה.

קבוצות וואטסאפ

לפני כמה שבועות ניסיתי בעצמי, הצטרפתי לכמה קבוצות. התוצאה? הלכתי לאיבוד אחרי דקה. עזבו את זה שיש 2000 קבוצות לכל מדינה וכל אזור. הקבוצות עצמן מלאות באחד משלושה דברים:

• אנשים כמוך שעדיין לא טיילו
• בעלי עסקים שרוצים למכור לך סיור
• אנשים שטיילו פעם אחת, ויודעים להמליץ רק על מה שהם עשו

פסיכולוגית? זה מרגיש נהדר. "הצטרפתי לכל הקבוצות. אם אצטרך, פשוט אשאל שם." בתכלס? אשליה.

"אל תתייעץ עם מישהו שלא מבין בנושא שאתה מתייעץ עליו", זה מסכם את זה הכי טוב.

קבוצות פייסבוק

מלאות במשתמשים אנונימיים וכל מיני דודות שטיילו בשנת 82' ובטוחות שמה שהן עשו עדיין רלוונטי. מישהו שאל: "מה עדיף, ויאטנם או תאילנד?" קיבל 245 תגובות, וכל אחת שונה מהשנייה. אני שואל ברצינות, איך אפשר להבין מזה משהו קונקרטי?

הנה האמת המצערת: אנשים שמחים להרגיש שהם עוזרים, גם אם זה לא באמת משרת אותך.

ChatGPT

נכון, בונה מסלולים בשניות. אבל יש בעיה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה: הוא מייצר את ממוצע האינטרנט. והרוב? זה לא אתה. אין לו שום ערבות, מחויבות, או הבנה אמיתית של מה זה מקום מיוחד, בשבילך.

המלצות של חברים

החברים שלך אחלה. בטח הם ממש נהנו בטיול. אבל מי אמר שלך זה יתאים? שאתה תהנה? שזה עונה על המטרות שלך? אנשים אוהבים להמליץ על מה שהם עשו, כדי לא להודות שהם פספסו, או שהתעצלו לפני ואכלו על זה תוך כדי.