הטעות שגרמה לי להרגיש בודד בטיול, למרות שהייתי מוקף באנשים

יש משהו שלקח לי הרבה זמן להבין בטיול הראשון שלי לבד.

הפחד הכי גדול שלי לא היה להסתדר, לא כסף ולא ביטחון. זה היה להיות לבד.

אז עשיתי את מה שנראה הגיוני. דאגתי להיות מוקף באנשים כל הזמן. הוסטלים חברתיים, קבוצות וואטסאפ, תמיד מישהו ללכת איתו לכל מקום.

ובמובן מסוים, זה עבד. לא הייתי לבד אף רגע.

אבל בפנים הרגשתי ריק.

לקח לי זמן להבין למה.

הפחד מלהיות לבד לא מגן עליך מבדידות. הוא פשוט גורם לך להיאחז. להישאר עם אנשים שלא באמת מדויקים לך. להגיד כן לתוכניות שלא בא לך עליהן. לבזבז ימים ושבועות על חיבורים שטחיים. לא כי הם טובים לך. אלא כי הם מרגישים בטוחים.

בדיעבד הבנתי שלא בזבזתי זמן. בזבזתי תשומת לב. אנרגיה. הקשבה לעצמי.

הרגע שהכל השתנה היה כשהפסקתי לברוח מהלבד והתחלתי לבחור. לבחור מתי להיות עם אנשים. עם מי. ומתי להיות עם עצמי.

הבחירה הזו לא הפכה אותי לפחות חברתי. היא פשוט הפסיקה להפוך אותי לאנטי לעצמי.

ודווקא אז. כשהפסקתי לפחד מהלבד. הפסקתי להרגיש בודד.